סיפורה של הבמאית נורית אביב, צלמת הקולנוע הראשונה בצרפת ובאירופה כולה. אישה חלוצה במקצוע גברי, שצילמה יותר ממאה סרטים. היא צילמה לאנייס ורדה, רנה אליו, עמוס גיתאי ורבים אחרים, וביימה בעצמה 15 סרטים. בסרט שצולם לאורך שבע שנים נרקמת דמותה כאישה של ניגודים, ששפתה הקולנועית אומרת אורך רוח של שוטים ארוכים ותנועות מצלמה רכות, ואילו בחיים היא תזזיתית, חסרת סבלנות ועיקשת. האישה שבילתה רוב חייה מאחורי המצלמה ורגילה לשלוט בכל פרט בפריים, מתקשה להתמסר למקומה החדש כנושא הסרט, אך אט אט נושרות המגננות ופיסות חיים מצטרפות לפענוח יצירתה, המאופיינת באובססיה לשפה, לשאלות של זהות מורשת, זרות ושייכות.